רכוש

הנושא הרכושי הינו משמעותי מאוד בענייני משפחה ויכול להוות נושא למחלוקת הן בני זוג, בין אחים ואף בין הורים לילדים. הן הערכאה האזרחית והן הערכאה הדתית מוסמכות לדון בנושאים רכושיים. הדיון בשתי הערכאות בעניין בני זוג יהיה על בסיס החוק האזרחי- חוק יחסי ממון, התשל"ג- 1973. יש לציין כי החוק חל על זוגות שניאו לאחר שנת 1974, זוגות שנישאו קודם לכן חסים תחת "הלכת השיתוף" שהינה יציר פסיקה. ההסדר הקבוע בחוק הינו: "הסדר איזון המשאבים" אשר קובע כי מלוא הנכסים שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם ללא התחשבות ברישום,לרבות: הכנסות מעבודה, רכוש, זכויות סוציאליות וכל נכס אשר בעל ערך כלכלי יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם באופן בו ייבחן עושרו של כל אחד מבני הזוג ומי צריך להעביר תשלום איזון לבן הזוג השני. כמו כן במידה ולמי מהצדדים חובות אלו יהיו משותפים אף הם אם נובעים מהחיים המשותפים בין בני הזוג. במידה וקיים חוב שניתן להוכיח שבן הזוג עשה אותו ללא ידיעתו של בן הזוג השני והוא לא קשור לניהול משק הבית המשותף, נוכל לטעון כי אין לחלק את החוב הזה בין הצדדים.

על אף הקבוע בחוק, קיימת בשנים האחרונות מגמה של פיצוי בן זוג על הכספים וההשקעה שהושקע בנכס של בן הזוג האחר אשר היה בבעלותו בטרם הנישואין ולעיתים אף יקבעו שהנכס משותף באם מדובר בהשקעה מהותית.