מזונות ילדים
הנחת המוצא הינה כי כל ילד בישראל זכאי למזונות מהוריו, בין אם נולד מנישואין, מקשר של זוגיות ואף מרומן מזדמן של לילה אחד בלבד. מזונות ילדים נועדו לשמור על רמת החיים של הילדים כפי שחיו בעוד הוריהם היו נשואים.
גובה המזונות נקבע על פי הצרכים של כל ילד וילד והכנסות הוריו- רמת החיים לה הורגל ולכן אין להשוות בין מזונותיהם של ילדים ממשפחות שונות. אין מזונותיו של ילד למשפחה עם הכנסה חודשית של 40,000 ₪ בחודש כמו מזונות לילד ממשפחה עם הכנסה חודשית של 10,000 ₪. יחד עם זאת קיים סכום מזונות מינימאלי אשר הינו מקור פסיקת בית המשפט- סך של כ-1300 ₪ למזונות הכרחיים. בנוסף לסך זה יש להוסיף סך נוסף עבור "מדור"- מגורים והוצאות אחזקת מדור הכולל בתוכו- חשמל, מים, טלפון, ארנונה, ועד בית וכדומה.
ע"פ הפסיקה הסכום שייגזר מדמי השכירות/משכנתא קשור במספר הילדים, כמפורט
- עבור ילד אחד- דמי המדור יועמדו על 30% ממלוא ההוצאות
- עבור שני ילדים- דמי המדור יועמדו על 40% ממלוא ההוצאות
- עבור שלושה ילדים או יותר- דמי המדור יועמדו על 50% ממלוא ההוצאות
כן, יש להוסיף מחצית מהוצאות חינוך ובריאות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הלאומי הממלכתי, בכפוף להצגת קבלות.
ילד זכאי למזונות מיום היוולדו ועד להגיעו לגיל 18 שנה, מגיל 18 עד לגיל 21 או עד לסיום שירותו הצבאי ילד זכאי ל-1/3 מהמזונות ששולמו עבורו עד להגיעו לגיל 18.
במדינת ישראל מזונות ילדים מוטלים על האב אשר חייב במזונות ילדיו הקטינים ההכרחיים על פי הדין האישי החל עליו- אף והוא נזקק, נכה, חי מקצבה וכו'. האם תחויב ב"מותרויות" מעבר למזונות הכרחיים באם קיימת לה האפשרות הכלכלית לעשות כן.
הורים יכולים להגיע להסכם בדבר מזונות ילדיהם, ברם חשוב לדעת שההסכם לא יחייב את הילד והקטיןיוכל לתבוע את האב תביעת מזונות מטעמו באם הסכום אינו מספק את מלוא צרכיו. בהעדר הסכמה בין ההורים, ערכאות השיפוט הן שיקבעו את גובה מזונות ילד לאחר בחינה ודיון מעמיק. כאמור, אב יהודי חייב בתשלום "צרכים הכרחיים" של ילדיו עד הגיעם לגיל 15, כל סכום מעבר יהיה מושתת על שני ההורים על פי יחס הכנסותיהם "מדין צדקה" ויש לחייב בהם את האם רק אם יש בידה האפשרות לממן זאת ורק אם בעבר חיו הילדים ברמת החיים הזו.
דמי המזונות אשר נפסקים או שהוסכמו במסגרת הליך הגירושין, אינם קבועים וניתנים לשינוי.
דמי המזונות הינם תלויי נסיבות, כך שבאם חל שינוי מהותי בהכנסות מי מההורים או בצרכי הילדים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי דמי המזונות- להגדלתם או להפחתתם.
יחד עם זאת , יש לזכור כי בית המשפט יבחן את צרכיו של הילד ולא יפחית מזונות בנקל, אשר על כן יש לפנות לבית המשפט רק במצב שאכן חל שינוי מהותי בהכנסות/בריאות מי מהצדדים אשר מצדיק את שינוי המזונות.
יש לציין כי כיום חל שינוי מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות ילדים אשר מצויים במשמות משותפת של שני ההורים- לאחרונה היו פסקי דין רבים אשר קבעו כי במצב בו הקטינים מצויים זמן שווה אצל האב ואצל האם וההורים משתכרים במידה דומה, לא תקבע באופן אוטומטי חובת מזונות אבסולוטית על האב והדבר יבחן ממקרה למקרה.
מזונות אישה
זכות אישה יהודיה למזונות מכוח הדין האישי תביעת מזונות אישה יכולה להיות מוגשת בערכאה האזרחית- ביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לפי רצון האישה.הנחת המוצא על פי הדין היהודיהינו "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר אישה נשואה זכאית במזונות אשר יאפשרו לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה במהלך חיי הנישואין עם בעלה. יחד עם זאת, האישה זכאית למזונות רק עד הגט. קביעת גובה מזונות אישה נעשה על פי הכנסות הבעל, הכנסות האישה והרמה בה חייתה האישה עד לאותה עת. מזונות אישה נועדו לכסות את מלוא צרכיה כולל מותרויות ולא רק צרכים הכרחיים למשל מזון ומדור אך גם איפור, חופשות, קוסמטיקה, ביגוד, רכב, עוזרת וכל הוצאה אחרת אשר הייתה במהלך החיים המשותפים עם בעלה. במידה עסקינן באישה שעובדת או שבעלת הכנסות מרכוש הסכומים האלו יילקחו בחשבון בקביעת גובה המזונות ולרוב יקוזזו עד אשר לא תהיה האישה זכאית למזונות כלל על פי הכלל של "מעשי ידיה תחת מזונותיה". יחד עם זאת, אם עסקינן באישה אשר לא עבדה עד כה, היא לא תחויב לצאת לעבוד. במקרה בו האישה מפסיקה לעבוד במכוון בכדי לקבל מזונות, ישנה אפשרות שבית המשפט/בית הדין יתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של האישה באם בעלת מקצוע בו עבדה במשך שנים רבות.
אישה עלולה לאבד את מזונותיה במספר מקרים
- באם בגדה בבעלה וקיימות ראיות לכך.
- אישה אשר מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה מבלי שקיים לה טעם מוצדק לכך.
- אישה אשר עזבה את בית המגורים המשותף ללא סיבה מוצדקת.
- אישה אשר גורמת לבעלה לעבור על כללי הדת במכוון, הוזהרה אך המשיכה בכך.
זכות למזונות בנישואין אזרחיים:
בני זוג יכולים לבקש מזונות מכוח דיני החוזים ומכוח עקרון תום הלב במידה והוא נזקק לתמיכתו של האחר. סכום המזונות, העילות לשלילת המזונות, תקופת הזכאות של המזונות וכדומה יקבעו על ידי בית המשפט בהסתמך על עקרונות חוזיים של תום לב.
גביית מזונות- לשכת ההוצאה לפועל:
כל אדם בישראל רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם גביית חובותיו, כך גם במקרה בו לא משולמים מזונות ילדים, מזונות אישה או חובות נוספים אשר נותרו בין בני זוג לשעבר. לשם גביית סכומים אלו, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל עם החלטה מקורית של בית המשפט אשר קובעת את הסכומים שיש לשלם. יצוין כי אין חובה להיות מיוצג בכדי לפתוח תיק הוצאה לפועל לשם גביית מזונות וקיימים בלשכת ההוצאה לפועל מספר מסלולים לשם גבייתם. כל אדם אשר חבים לו כסף נקרא – "זוכה", פתיחת תיק הוצאה לפועל יכול להיעשות בכל אחד מהלשכות במדינת ישראל על פי נוחות הזוכה. לשם גביית דמי המזונות קיימים הליכים מבצעים בהם ניתן לנקוט כגון: צו עיכוב יציאה, עיקולים שונים, שלילת רישיון נהיגה/דרכון ואף מאסר.